הכל התחיל מפניה שקיבלנו מר'. ר' הוא לוחם במחלקת בייניש באחד הגדודים המובחרים ביותר של חטיבות החי"ר. הוא התגייס בגיוס מרץ האחרון לאחר שמילא כריסו בש"ס ופוסקים בהיכלה של תורה, אבל דבר אחד שגילה בשבועות האחרונים לא נותן לו מנוח. "אני לא מצליח להירדם", הוא אומר "אני שוכב בלילה מתהפך מצד לצד ולא יודע מה לעשות. המחשבה על כך שאני לא נותן את כל מה שצריך לא נותנת לי מנוח". אל ר' מצטרף גם מ' – הוא דווקא מצידו השני של המתרס – התגייס באוגוסט. "מלכתחילה לא הייתי שלם עם זה שאני מתגייס רק לשנה וחמש ולא לשלוש שנים כמו כל עם ישראל", אומר מ' המשרת כמש"ק דת בבסיס הקרוב לביתו, "אבל לשמוע על כך שיש כאלו שלא מספיק להם ה'עקיצה' של ההסדר, הם גם מרוויחים עוד שעתיים? ועל הגב שלי? זה פשוט בושה!"
השעות שלא יחזרו
אז על מה כל הסיפור? בואו נעשה רגע סדר. במדינת ישראל, כמו במקומות רבים בעולם, יש 'שעון קיץ' ו'שעון חורף'. באוקטובר מזיזים את השעון שעה אחת אחורה ו"מרוויחים שעה", ובסוף מרץ מזיזים שעה קדימה ו"מפסידים שעה". כלומר, כאשר מסתכלים על מעגל של שנה אחת – הכל מתקזז. אבל מה קורה כאשר מתגייסים לתקופה של שנה לא עגולה?
מתגייסי מרץ עוברים במהלך השירות הפעיל שלהם שני מעברים לשעון קיץ, כלומר פעמיים שבהן יורדת שעה מסך ימי שירותם הצבאי, ורק מעבר אחד לשעון חורף. בסך הכול הם משרתים שעה אחת פחות ממה שהם מחוייבים, ושעתיים פחות ממתגייסי אוגוסט, שעוברים שני מעברים לשעון חורף ומעבר אחד לשעון קיץ.
מניתוח עומק של הנתונים עולה כי העוקץ של מתגייסי מרץ הוא עוקץ כפול – לא רק שהם משרתים שעתיים פחות ממתגייסי אוגוסט, כפי שניתן לראות בפירוט באינפוגרפיקה המצורפת – הם למעשה משרתים שעה פחות ממה שהם מחוייבים על פי חוק.
כל טירון יודע כי כשמדובר בשגרה צבאית כל שניה יכולה להיות ההבדל בין חיים ומוות. בשעתיים יש 7,200 שניות. האם ישיבות ההסדר, שמטרתן המוצהרת היא הוספת קודש לצבא, יכולות לקחת על עצמן את האחריות של משחק כל כך מסוכן בזמנים? האם בצמרת הישיבות כבר הספיקו לשכוח את אמרתם הידועה של גדולי מפקדינו, "זמנים הם קודש"?
עושים צחוק מהחוק?
בשיתוף עם מומחי משפט וצבא עיינו בסעיפי החוק הרלוונטיים, כדי לנסות לברר האם מדובר בתנאים מועדפים המגיעים לתלמידי ישיבות הסדר שמתגייסים במרץ על פי חוק. הופתענו לגלות שבחוק לא מוזכרת כל אבחנה בין ביינישים המתגייסים במרץ לאלו המתגייסים באוגוסט. זו לשון החוק:
"ישיבת הסדר" – ישיבה המיועדת למשרתים בשירות משולב, שנקבעה בהמלצת איגוד ישיבות ההסדר;
חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, תשס"ב-2002
"שירות משולב" – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות ללא תשלום.
(ב) יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב ובלבד שבקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא.
(ג) מיועד לשירות ביטחון שבקשתו לשרת בשירות משולב אושרה, ייקרא לשירות משולב לתקופה שלא תפחת מתקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, בתוספת של 12 חודשים.
(ד) השר יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה.
אתר איגוד ישיבות ההסדר מציין גם הוא שמשך השירות בפועל הוא 17 חודשים – ללא אבחנה בין גיוס מרץ לגיוס אוגוסט.
המוח מאחורי המזימה
האם זו אכן לקונה בחוק או שמא מדובר בעקיצה מכוונת שהמרוויחים הגדולים ממנה הם מתגייסי מרץ? ר' מספר שהוא אמנם לא התגייס במרץ מהסיבה הזו. כשהוא גילה את השעה החסרה מצבו הנפשי התדרדר והוא בתהליכי שחרור על סעיף נפשי. לטענתו היו לא מעט התלחשויות בישיבה על כך שגיוס מרץ עדיף. במבט לאחור ר' מבין שהשעתיים האלו הם כנראה שעברו מפה לאוזן באותן שיחות סודיות. ככל הנראה לא מדובר רק בטעות אנוש תמימה, וגם אם כן – יש מי שבחר לנצל אותה.
פנינו לדובר צה"ל ולדוברות איגוד הישיבות בבקשה לתגובה על הטענות החריפות. תגובתם לא הגיעה עד למועד סגירת הכתבה והיא תעודכן כאן אם וכאשר נקבל אותה.
